Daf 19a
אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁלֹּא הָלַךְ בַּעֲצַת אַנְשֵׁי דּוֹר הַפְּלַגָּה, שֶׁרְשָׁעִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר'', ''וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד'' — שֶׁלֹּא עָמַד בַּעֲמִידַת סְדוֹם, שֶׁחֲטָאִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד''.
Rachi (non traduit)
אברהם אבינו. בימי דור הפלגה היה בסוף ימי פלג נפלגה הארץ כדתניא בסדר עולם א''ר יוסי נביא גדול היה עבר שקרא לבנו פלג וא''ת בתחילת ימיו כו' ופלג ראה את אברהם כמה שנים דהא לקצ''א דפלג נולד אברהם וחיה פלג אחר כך כמה שנים:
''וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב'' — שֶׁלֹּא יָשַׁב בְּמוֹשַׁב אַנְשֵׁי פְּלִשְׁתִּים, מִפְּנֵי שֶׁלֵּצָנִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיְהִי כְּטוֹב לִבָּם וַיֹּאמְרוּ קִרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן וִישַׂחֶק לָנוּ''.
Rachi (non traduit)
במושב אנשי פלשתים. כשגר ביניהם דכתיב ויגר אברהם בארץ פלשתים:
''אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה''', אַשְׁרֵי אִישׁ וְלֹא אַשְׁרֵי אִשָּׁה? אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: אַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה כְּשֶׁהוּא ''אִישׁ''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ ''כְּאִישׁ''.
Rachi (non traduit)
כשהוא איש. כשהוא בחור בכחו. כלומר ממהר להכיר בוראו קודם ימי הזקנה:

כאיש. גבור:
Tossefoth (non traduit)
אשרי איש ולא אשרי אשה. אבל לעיל גבי אשרי האיש לא דייק הכי דאיש משמע למעוטי אשה והאיש משמע למעוטי איש אחר:
''בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד'', אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ''בְּמִצְוֹתָיו'' וְלֹא בִּשְׂכַר מִצְוֹתָיו, וְהַיְינוּ דִּתְנַן: הוּא הָיָה אוֹמֵר: אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס.
Rachi (non traduit)
ולא בשכר מצותיו. שעובד את יוצרו מאהבת שמו ומאהבת מצות פיו ולא לשם קיבול שכר:
על מנת שלא לקבל פרס. יהי לבך עמו לומר אפילו אין סופי לקבל שכר אוהב אני את בוראי וחפץ במצותיו:
Tossefoth (non traduit)
על מנת לקבל פרס. פי' בתוהא אם לא תבא שאילתו כמו שעושין עובדי כוכבים אבל אם אינו תוהא דמי להא דאמרינן בפ''ק דב''ב (דף י:) ובפ''ק דפסחים (דף ח.) ובר''ה (דף ד.) דתניא סלע זה לצדקה ע''מ שיחיה בני הרי זה צדיק גמור:
''כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ'', אָמַר רַבִּי: אֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ''.
Rachi (non traduit)
ממקום שלבו חפץ. לא ישנה לו רבו אלא מסכת שהוא מבקש הימנו שאם ישנה לו מסכת אחרת אין מתקיימת לפי שלבו על תאותו:
חפצו. באותו שאדם חפץ מדלא כתיב חפץ:
לֵוִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי, וְקָא פָּסְקִי סִידְרָא. סְלֵיק סִפְרָא, לֵוִי אָמַר: לַיְיתוֹ [לַן] מִשְׁלֵי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי אָמַר: לַיְיתוֹ [לַן] תִּילִּים. כַּפְיֵיהּ לְלֵוִי וְאַיְיתוֹ תִּילִּים, כִּי מְטוֹ הָכָא ''כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ'', פָּרֵישׁ רַבִּי וַאֲמַר: אֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ. אָמַר לֵוִי: רַבִּי, נָתַתָּ לָנוּ רְשׁוּת לַעֲמוֹד.
Rachi (non traduit)
פסקי סידרא. פרשיות של מקרא:
סליק סיפרא. סיימו את אחד מן הספרים:
תילים. ספר תהלים:
אָמַר רַבִּי אַבְדִּימִי בַּר חָמָא: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ חֲפָצָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ''. אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם יִלְמוֹד אָדָם תּוֹרָה בְּמָקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ''.
Rachi (non traduit)
עושה לו חפציו. הכי קאמר קרא כי אם בתורת ה' עושה חפצו:
וְאָמַר רָבָא: בַּתְּחִילָּה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְבַסּוֹף נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ'', ''וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה''.
Rachi (non traduit)
נקראת על שמו. של [אותו] תלמיד שטרח בה כדכתיב ובתורתו דמשמע של כל אדם:
וְאָמַר רָבָא: לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם תּוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ יֶהֱגֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בְּתוֹרַת ה''', וַהֲדַר ''וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה''.
Rachi (non traduit)
ילמד אדם. מרבו עד שתהא גירסת התלמוד ופירושו שגורה לו בפיו:
ואח''כ יהגה. יעיין בתלמודו לדמות מילתא למילתא להקשות ולתרץ ובראשונה לא יעשה כן שמא יבטל והרב לא ימצא לו כל שעה ועוד לאחר ששנה הרבה הוא מתיישב בתלמודו ומתרץ לעצמו דבר הקשה וה''נ אמרינן בהרואה (ברכות דף סג:) הסכת הס ואח''כ כתת ומייתינן להא דרבא התם:
וְאָמַר רָבָא: לְעוֹלָם לִיגְרֵיס אִינִישׁ, וְאַף עַל גַּב דִּמְשַׁכַּח, וְאַף עַל גַּב דְּלָא יָדַע מַאי קָאָמַר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה'', ''גָּרְסָה'' כְּתִיב וְלָא כְּתִיב ''טָחֲנָה''.
Rachi (non traduit)
דלא ידע מאי קאמר. שאין רבו יודע לפרש לו כלום:
גרסה. לשון גרש וכרמל (ויקרא ב':
י''ד) שלא היה טוחן הדק אלא כריחים של גרוסות המחלקין חיטה לשנים או לארבע [לצורך] מאכל:
גרסה נפשי לתאבה. מרוב תאותי לתורה הייתי שובר לפי היכולת אע''פ שאיני טוחנה הדק ליכנס בעומקה:
רָבָא רָמֵי: כְּתִיב ''עַל גַּפֵּי'', וּכְתִיב ''עַל כִּסֵּא''! בַּתְּחִלָּה ''עַל גַּפֵּי'', וּלְבַסּוֹף ''עַל כִּסֵּא''.
Rachi (non traduit)
כתיב על גפי. בתורה משתעי. שלחה נערותיה תקרא תלמידים העוסקין בה. על גפי משמע כעל כנפים מושב שאינו קבוע:

וכתיב. קרא אחרינא על כסא מקום כבוד קבוע כמו רק הכסא אגדל ממך (בראשית מ''א:
מ').
ל''א בתחילה על גפי יחידי בלא תלמידים כמו אם בגפו יבא:
כְּתִיב ''בְּרֹאשׁ מְרֹמִים'', וּכְתִיב ''עֲלֵי דָרֶךְ''. בַּתְּחִלָּה ''בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים'', וּלְבַסּוֹף ''עֲלֵי דָרֶךְ''.
Rachi (non traduit)
בראש מרומים. מסתלק במחבואות:
ולבסוף עלי דרך. מורה הוראה לעין כל:
עוּלָּא רָמֵי: כְּתִיב ''שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ'', וּכְתִיב ''וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ'' — בַּתְּחִלָּה ''שְׁתֵה מִבּוֹרֶךָ'', וּלְבַסּוֹף ''וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ''.
Rachi (non traduit)
בורך. מים מכונסין וסופן כלים:
בארך. מים חיים ואין פוסקין:
אָמַר רָבָא אָמַר רַב סְחוֹרָה אָמַר רַב הוּנָא: מַאי דִּכְתִיב ''הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה''? אִם עוֹשֶׂה אָדָם תּוֹרָתוֹ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת — מִתְמַעֵט, וְאִם קוֹבֵץ עַל יָד — יַרְבֶּה.
Rachi (non traduit)
חבילות. דגריס הרבה [יחד אינו יכול לחזור עליו פעמים רבות ומשכח:
על יד. מעט]:
Tossefoth (non traduit)
אמר רבא אמר רב סחורה. משמע שרב סחורה רבו מובהק היה שהרי בכמה מקומות מצינו שאמר הרבה דברים משמו והא דאמר סוף אלו מציאות (ב''מ דף לג.) אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת ומפרש רבא כגון רב סחורה דאסברא לי זוהמא ליסטרון התם אית דגרסי רבה ואית דגרסי רבא וה''פ אפילו לא קבלתי ממנו אלא דבר זה שאין בו כ''כ דבר חידוש אני חייב לקרוע עליו:
אָמַר רָבָא: יָדְעִי רַבָּנַן לְהָא מִילְּתָא וְעָבְרִי עֲלַהּ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֲנָא עֲבִידְתַּהּ, וְאִקַּיַּים בִּידִי.
Tossefoth (non traduit)
אנא עבידתה. בדל''ת פירוש עשיתיה ומה שלא אמר קיימתיה שאין לשון קיום שייך אלא בדבר מצוה כי ההיא דסוף במה מדליקין (שבת דף לד.) גבי עשרתם ערבתם הדליקו את הנר וקא אמר דצריך למימרינהו בניחותא כי היכי דליקבלו מיניה וקאמר אנא לא שמענא וקיימתיה מסברא ויש גורסים עבריתה ברי''ש ולא נהירא דא''כ בא לסתור ולהתפאר שעבר על דברי חכמים:
אָמַר רַב שֵׁיזְבִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מַאי דִּכְתִיב ''לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ''? לֹא יִחְיֶה וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים צַיָּיד הָרַמַּאי.
Rachi (non traduit)
יחרוך. נוטריקון יחיה ויאריך:
צייד הרמאי. שמרמה אנשים להראות כמה אני חכם להעמיד גירסות הרבה והוא משכח ומקצר ימיו דכתיב (דברים ל':
כ') כי הוא חייך ואורך ימיך:
וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: ''צַיָּיד הָרַמַּאי יַחֲרוֹךְ''. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁצָּד צִפֳּרִין, אִם מְשַׁבֵּר כְּנָפֶיהָ שֶׁל רִאשׁוֹנָה — כּוּלָּם מִתְקַיְּימוֹת בְּיָדוֹ, וְאִם לָאו — אֵין מִתְקַיְּימוֹת בְּיָדוֹ.
Rachi (non traduit)
ורב ששת אמר צייד הרמאי הוא יחרוך. בלשון (שבת דף כ:) איחרוכי איחריך. כלומר יש לו עופות לחרוך ולאכול. כל מי שלומד וגורס מעט מעט ומחזר עליו פעמים הרבה עד ששגור בפיו ואח''כ חוזר ולומד תלמודו מתקיים וקרא אתמוהי מתמה וכי לא יחרוך מי שצידו רמייה:

כנפיה. שלא תברח:
''וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם'', אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: ''כְּעֵץ שָׁתוּל'' וְלֹא ''כְּעֵץ נָטוּעַ'', כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מֵרַב אֶחָד אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם.
Rachi (non traduit)
שתול. נעקר מכאן וחזר ונשתל במקום אחר:
נטוע. מעיקרו ולא זז משם לעולם. כלומר כעץ שתול יעשה תלמיד [את] עצמו לילך וללמוד מכל האדם ולא כעץ נטוע להשתקע לפני רב אחד:

אֲמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּנַן: בָּעֵינָא דְּאֵימָא לְכוּ מִלְּתָא, וּמִסְתְּפֵינָא דְּשָׁבְקִיתוּ לִי וְאָזְלִיתוּ. כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מֵרַב אֶחָד — אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם. שַׁבְקוּהּ וַאֲזוּל קַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לְהוּ: הָנֵי מִילֵּי סְבָרָא, אֲבָל גְּמָרָא מֵרַב אֶחָד עֲדִיף, כִּי הֵיכִי
Rachi (non traduit)
סברא. ללמוד חריפות וחידוד הלב לאחר שלמד ושגורה בפיו גירסת התלמוד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source